מחקרים

גידול פלפל ברמת נגב הינו ענף הנמצא במגמת צמיחה. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי. בחודשים החמים שתילות מאי, יוני, יולי החקלאים נוהגים לשתול את הפלפל במבנים מחופים ברשת נגד חרקים 50 מ''ש ובשתילות מאוחרות כמו אוגוסט ספטמבר השתילות נעשות בחממות מכוסות בפלסטיק. בניסויים שנעשו בעבר בערבה, נמצא קשר חזק מאד בין רמת הקרינה במבנה לעוצמת ההנבה, ורגישותו של הפלפל לרמות קרינה גבוהות, בתקופת החנטה, הינה קריטית למימוש פוטנציאל היבול.

מבחן זנים בפלפל סוויט -בייט שתילה בקיץ בבית רשת בקרקע חולית ברמת נגב.

הצגת הבעיה: ישנו בשוק היום קומפוסט אשפת ערים במחיר מאוד מופחת יחסית לקומפוסט בעלי חיים, שיכול להוזיל את מחיר הוספת הקומפוסט לגידולים החקלאיים. מטרת המחקר: בדיקת היתכנות של שימוש בקומפוסט אשפת ערים לגידול עגבניות בחממות בנגב, ועל ידי כך הגדלת הרווחיות של החקלאים. מטרה נוספת הינה הפחתת השימוש בדשנים מינראלים שיפחית את עלות הדישון וגם יכולים לגרום נזק סביבתי (המלחה וזיהום מי תהום). שיטות עבודה: הצנעה של קומפוסט אשפת ערים וקומפוסט בקר, בדישון מינארלי מופחת ודישון מינראלי מישקי. תוצאות: שימוש בקומפוסט אשפת ערים והפחתת השימוש בדשן מינארלי לא השפיעו על היבול

 בעת האחרונה מתמודדים חקלאי רמת נגב וישראל כולה, עם התפשטות אלימה של גזע חדש של וירוס ה-ToMV אשר משפיע באופן קשה על משך עונת הגידול, על יכולת ההנבה של הצמחים, על הפרי הראוי לשיווק ועוד. חקלאים רבים מנסים שיטות שונות להתמודד עם המצב ולמזער את הפגיעה בכלכלת המשק. חלקם עברו לגידול בשני מועדי שתילה, בניסיון להפיק את המקסימום ליחידת שטח ובמשך כל הזמן, חלקם מנסים לשלב זנים שונים אשר אולי יראו אדישות מסוימת לוירוס וחלקם מטפלים בתגבור ההזנה וריסוסי עלווה על פי המלצות המדריכים.

בעת האחרונה מתמודדים חקלאי רמת נגב וישראל כולה עם התפשטות אלימה של גזע חדש של וירוס ה- ToMV אשר משפיע באופן קשה על משך עונת הגידול, על יכולת ההנבה של הצמחים, על הפרי הראוי לשיווק ועוד. חקלאים רבים עברו לגידול בשתי עונות גידול, בניסיון להפיק את המקסימום ליחידת שטח ובמשך כל הזמן, אנו למעשה מחפשים זנים אשר מגלים אדישות מסוימת לוירוס ומציגים גידול והנבה ללא פגיעה. באפריל ,2017 שתלנו תצפית זנים אשר נאספו מחברות זנים שונות, זנים אשר היה יסוד סביר להניח, על סמך עדויות קודמות, שגילו אדישות לנוכחות הווירוס.

ענף עגבניות שרי ברמת נגב הינו הגידול המרכזי ומהווה כ– 80% מסך הגידולים הגדלים במגזר המושבי המיועדים ליצוא. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות צ'רי מישראל כתוצאה מתחרות קשה, עקב כניסה של תוצרת מאפריקה והמגדלים מתבססים למעשה על השוק המקומי ושואפים לגדל ולשווק לכל אורך השנה. ישנה מגמה לגדל מגוון מוצרי עגבניות בעלי איכות וטעם טובים יותר על מנת לפתוח ערוצי שיווק נוספים של מוצרי פרימיום שיפדו מחיר גבוה.

מטרת הפרויקט היא מציאת טיפולים לפני ולאחר הקטיף אשר ישפרו את האיכות של אשכולות עגבניות צ'רי. מטרה נוספת היא לעשות אבחנה עונתית (סתיו, חורף ואביב) של האיכות, ובהתאם לכך לבחור את הטיפול הטוב ביותר. נבדקו שלושה גורמי ניסוי: א. שעת קטיף; בוקר, צהרים ואחה"צ ב. מידת אוורור האריזה; גודל ופיזור החורים ג. משך השהיית הפרי לאחר הקטיף ב20-25- מ"צ, טרם הכנסה לקירור; 2-4 שעות, 12-16 שעות ו24-30- שעות. 

ענף עגבניות שרי ברמת נגב מהווה כ– 80% מסך גידולי הירקות במגזר המושבי. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות מישראל כתוצאה מתחרות קשה בשוק האירופאי. כיום, החקלאים מתבססים בעיקר על השוק המקומי בגידול לכל אורך השנה תוך מגמה למיתוג התוצרת ולשיווק מגוון מוצרי פרימיום באיכות וטעם מצוינים הפודים מחיר גבוה. 

ענף גידול תבלינים טריים ליצוא, הינו אחד הענפים עליהן מתבססת החקלאות ברמת נגב. מגוון התבלינים המגודלים ומשווקים כיום מרמת נגב הוא רחב: מנטה, מרווה, בזיל, צ'רוויל, לובג', רוקולה, ועוד. ישנה דרישה מצד חברות השיווק להרחבת סל מוצרי התבלין לשיווק.

בעבודה זו מסוכמים ממצאי ניסויי אריזה ואחסון על תוצרת טרייה של פירות הגוג' ברי (אטד פראי) במטרה להאריך חיי מדף של התוצרת.