צמח מקור החסידה השעיר ( Erodium crassifolium), בונה באזור בית השורשים פקעיות אגירה הנראות כמו בוטנה באורך של 4 עד 9 ס"מ. ידוע שתושבי המדבר המקוריים נהגו לחפש ולמצוא את פקעיות מקור החסידה לצורך מאכל ורפואה, פקעיות אלה מכילים ערכים של ויטמינים. בתחנת הניסיונות החל תהליך של תרבות ואפיון אופן גידול הצמח כדי ליצר פקעיות מקור החסידה לצורכי שיווק כמאכל טרי וכמקור לחומרי טבע.
מחקרים
רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים.
רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים.
כמהת המדבר כמהת שמשון ( boudieri Terfezia) היא פטרייה תת קרקעית הגדלה באופן טבעי בקרקע חולית ובאדמות קלות של הנגב בישראל. הפטרייה גדלה בסימביוזה עם שורשי הצמח שמשון יושב (sessiliflorum Helianthemum). צמח זה מותאם למחייה באזור רמת נגב השחון שכמות הגשמים בו כ70- מ"מ/שנה בממוצע. בטבע נמצאו שלושה סוגים של הפטרייה ובמחקרנו פיתחנו סמנים גנטיים לטיפוסים האלו, ועל פיהם ניתן לזהות את תת המין של הפטרייה. בתנאים טבעיים, הפטרייה מפתחת גופי פרי תת קרקעיים באביב המוקדם וגוף הפרי נחשב למעדן ופודה מחירים גבוהים בשווקים (300-800 ש"ח/ק"ג). בנוסף, בשנים האחרונות התפתח ענף תיירות סביב איסוף הפטרייה מן הבר.
בחינת זני שרי ועגבנייה ברמת נגב, לאיתור זנים בעלי פוטנציאל יבול גבוה בהשקיה במים מתוקים ו/או מליחים וכן איכות טעם וחיי מדף, שיוכלו להיות זנים מסחריים בשטחי חקלאי רמת נגב.
ניסוי זה הוא חלק ממספר ניסיונות המתבצעים במו"פ רמת נגב שמטרתם להרחיב את סל המוצרים ליצוא מאזור פיתחת ניצנה. כיום, קישוא צהוב מיוצא לאירופה ביצוא אווירי בין החודשים אוקטובר לפברואר.
לאור רגישותו של הקישוא לאחסון ממושך בתנאי צינה אין משלוחים ימיים של מוצר זה מישראל. מטרות הניסוי: 1. בחינת זנים שונים של קישוא צהוב בגידול בשתי איכויות מים הקיימות ברמת נגב. 2. בחינת שיטות שונות לשיפור חיי המדף של הקישוא הצהוב על מנת לאפשר משלוח ימי של מוצר זה.
בחינת זני חצילים פרטנוקרפים, לגידול בתנאי רמת נגב בשתילה סתווית, בהשקיה בשתי איכויות המים הקיימות באזור רמת הנגב, מים מתוקים ומים מליחים-4EC.
בחינת זני קישואים חדשים וותיקים, לגידול בתנאי רמת נגב בשתילה חורפית, בהשקיה בשתי איכויות המים הקיימות באזור רמת הנגב, מים מתוקים 1.5EC ומים מליחים 4EC.
בבואנו לחפש גידולים חקלאיים המתאימים לגידול באזור רמתנגב, בחרנו לבחון זני תות שונים, בשיטת התות התלוי,בשתילה סתווית, במטרה לזהות זנים בעלי יכולת הנבה גבוהה, בכדי לגוון את סל המוצרים האפשריים של חקלאי רמת נגב. התות זקוק למים בעלי רמת מליחות נמוכה ביותר, כלומר מי שתיה שמקורם מהתפלה. ברמת נגב שוררים תנאי אקלים אידיאליים לגידולתות,(קיץ קריר,חורף קר אך עם קרינה גבוהה) ואנו רוצים לבחון מגוון רחב של זנים בכדי להתאים את הזן המתאים ביותר לאזורנו. מטרת המחקר: לבחון מגוון המתאימים ביותר לאזור רמת הנגב.
הדוח מסכם ניטור גורמי מחלה במדגים, וחובר השנה לדוח של הקמת המערך ההיסטולוגי, שכן האבחון ההיסטולוגי מוסד במידה רבה ומהווה כלי אבחוני שיגרתי במעבדה. ההיסטולוגיה משמעותית באבחון דגים בכלל ודגי נוי בפרט, שכן המידע על מחלות דגי נוי מצומצם ותופעות בריאותיות חדשות שאינן מוכרות מופיעות לעיתים תכופות במדגי דגי הנוי בנגב-ערבה. לאבחון מקרי תחלואה שלא תוארו בעבר דרושים מגוון כלים לתיאור מקיף של הבעיה והבנתה. במהלך ,3173 נבדקו במעבדה 68 מקרים מ77- חוות דגים ברמת הנגב ובערבה )מעודכן עד 71 לדצמבר(.