אביב

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בכמות נטיעות גפנים באזור רמת הנגב. תחת תנאי אקלים קיצוניים, גידול ענבי יין איכותיים מסתמך על טכניקות השקיה גרעונית (irrigation deficit), אשר מנוטרות באופן המדויק ביותר ע"י מדידות פיזיולוגיות. עם זאת, מכשור פיזיולוגי עלול גם להיות פולשני וכן לגזול זמן ומשאבים יקרים – לאור השונות הביוטית והא-ביוטית שבכרם. יתר על כן, מכיוון שלזני גפן שונים עשויה להיות התנהגות הידראולית שונה בתכלית תחת טיפולי השקיה זהים, מדידות פיזיולוגיות עשויות להיות אף תהליך מסובך הרבה יותר.

ברמת נגב התפתח בשנים האחרונות ענף גידול התבלינים ליצוא. החקלאים באזור מגדלים סל תבלינים מגוון הכולל צ'רוויל, מנטה, רוקולה, אורגנו, בזיל ועוד. ה קיץ ברמת נגב מאופיין בלילות קרירים המהווים יתרון על פני אזורי גידול אחרים בארץ, ומאפשר גידול מיני תבלין לאורך רוב חודשי השנה, לעומת אזורי גידול אחרים שמוגבלים בקיץ. אנו בתחנת הניסיונות, מנסים לשפר את הגידול והכדאיות הכלכלית שלו, בכדי לקדם את מגדלי התבלינים באזור.

שנים האחרונות ישנו אתגר ההולך וגובר בקרב חקלאים ברמת נגב לייצר ירקות באיכות טובה ויבול גבוה לייצוא אשר יפדו מחיר טוב לחקלאי. השקעות גדולות לעונה והתייקרות בהוצאות לצד תחרות ממדינות אחרות ובעיות שיווק היו מנת חלקם של מגדלי עגבניות הצ'רי בשנים האחרונות. על רקע זה בתחנת הניסיונות ברמת הנגב ישנו חיפוש מתמיד אחר גידולים חדשים אשר ייצרו מגוון מוצרים רחב יותר ויספקו אפשריות נוספות לחקלאי האזור. גידולים אשר יתאימו לתנאי האקלים והמים ברמת הנגב.  הושם דגש על פיתוח של מוצרים חדשים שירחיבו את סל הירקות המשווקים מהאזור, כזה הוא הגוגי' –ברי.

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים.

בבואנו ‏לחפש ‏גידולים‏ חקלאיים ‏המתאימים‏ לגידול ‏באזור‏ רמת‏נגב, ‏בחרנו‏ לבחון ‏זני‏ תות ‏שונים,‏ בשיטת‏ התות ‏התלוי,‏בשתילה ‏סתווית,‏ במטרה‏ לזהות ‏זנים ‏בעלי ‏יכולת ‏הנבה ‏גבוהה,‏ בכדי‏ לגוון ‏את‏ סל ‏המוצרים‏ האפשריים‏ של ‏חקלאי ‏רמת ‏נגב. ‏התות ‏זקוק‏ למים ‏בעלי‏ רמת‏ מליחות‏ נמוכה‏ ביותר,‏ כלומר מי שתיה שמקורם מהתפלה. ברמת ‏נגב ‏שוררים‏ תנאי ‏אקלים‏ אידיאליים‏ לגידול‏תות,‏(קיץ ‏קריר,‏חורף ‏קר‏ אך עם‏ קרינה ‏גבוהה) ‏ואנו‏ רוצים‏ לבחון‏ מגוון‏ רחב ‏של ‏זנים‏ בכדי‏ להתאים ‏את ‏הזן‏ המתאים‏ ביותר ‏לאזורנו. מטרת‏ המחקר: לבחון‏ מגוון‏ המתאימים‏ ביותר‏ לאזור‏ רמת ‏הנגב.

 המין החד שנתי סליקורניה מאד רגיש למחלות נוף, בוטריטיס וכשותית וכן רגיש למחלות קרקע, פיתיום ריזוקטוניה ופוזריום. מטרת המחקר היא לבחון אפשרות להפחתת נזקי בוטריטיס באמצעים אגרוטכניים בלבד או בשילוב עם פונגיצידים.

מחלת הפוזריום בבזיל מועברת בקרקע ובהפצה אווירנית. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הנגיעות במחלה זו בשטחי גידול הבזיל ברמת נגב. המחלה מופיעה בעיקר במזרעים הראשונים בתחילת העונה, ובסוף העונה - כאשר הטמפרטורות מתונות, ובקיץ פוחתהנזק. מרבית הזנים התאילנדים רגישים למחלה, והנזק שהיא מסבה להם עלול להיות כבד. גם הזן רחוב,הנחשב זן סביל לפוזריום, נפגע ממנה וחווה תמותת ענפים וצמחים שלמים. במבחן זנים במשק חקלאי בכמהין,המיישם ממשק חקלאי אינטנסיבי ליצוא, נבחנו תשעהזנים,שביניהם גם כמה זנים תאילנדים, בשטח המאולח בפוזריום.

בשנים האחרונות אנו בתחנת הניסיונות מתמקצעים בגידול פלפל מסוג סוויט בייט ובוחנים היבטים אגרו-טכניים שונים בגידול זה. עד כה ברמת נגב גודלו בעיקר שטחי פלפל מסוג בלוקי, אך בשנים האחרונות, עקב שינוי בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, "מוצרי בוטיק", החלו לגדל גם פלפלונים, להלן, פלפל סוויט-בייט, בשלושה צבעים. עד כה בוצעו בתחנה מספר מבחני זנים, ניסויי הזנה וכן מבחני עומדים, אשר מטרתם היתה לשפר את כושר ההנבה של הגידול בתנאי רמת הנגב. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי.

בסוף 2011 הגיעה לארץ מחלת הכשותית בבזיל. היא נראתה לראשונה באזור בית שאן ובתוך חודשים ספורים התפשטה בכל אזורי גידול הבזיל בארץ. מניעת נזקי כשותית נעשית כיום בעיקר באמצעות ריסוס חומרי הדברה וסל החומרים הוא מצומצם ביותר. בניסוי זה בחנו מספר זנים מסחריים ולא מסחריים המצהירים על עמידות או סבילות למחלה. מלבד התגובה למחלה של הזנים נבחנו היבול ואיכותו לאחר קציר. נמצא כי ישנם זנים או קווים אשר סבילים או פחות רגישים לכשותית ובגידולם ניתן לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה לעומת הביקורת.