מחקר

מלחית הבורית, סלסולה (Soda Salsola ) המכונה גם Agretti , הינו הלופיט עשבוני חד שנתי בשרני שמקורו באגן הים התיכון ומוכר כמאכל גורמה לאכילה באירופה, בעיקר באיטליה. העלים והגבעולים ניתנים לאכילה טרי או בבישול, במאכלי דגים ופסטות. ב2013- התחלנו לגדל לראשונה את הסלסולה. בעונות הראשונות הצמח התפתח לכדי קוץ קשיח אשר אינו ניתן לאכילה או מזכיר את המוצר המבוקש. על מנת לקבל מוצר מתאים, הסולסולה צריכה להיזרע בצפיפות גבוהה ובתנאי הצללה בימים המתארכים מסוף הסתיו. לאחר מחקר שיו צר את התנאים המתאימים לגידול חקלאי, הגענו לכדי 7 קצירים אחת לשבועיים עד שלושה ויבול מצטבר המתאים לשיווק של 8 טון/דונם.

המחקר ברמת נגב מהווה חוד החנית בהתמודדות תרבות היין בעולם עם נזקי השינוי האקלימי המתממשים לנגד עינינו באזורי יין קלאסיים. זאת, בגלל מיקומה של ישראל, והנגב בפרט, בקצה הדרומי החם והמדברי של רצועת היין בחצי הכדור הצפוני. עודפי קרינה וטמפרטורה גבוהה מהאופטימום מחייבים המצאת פתרונות. הצללה קבועה נבחנה במספר מחקרים ונמצאה בלתי יעילה. ניתוח קונספטואלי של נתונים מטאורולוגיים שעתיים על פני 25 השנים האחרונות הוביל למסקנה, שרק הצללה מושכלת, עם מנגנוני בקרה ושליטה בממשק האור בכרם, תוכל להניב תועלת אמיתית לכרם. עלותו של מתקן כזה אינה באה בחשבון בכרם יין, אלא אם יהיה כרוך בהכנסה משמעותית נוספת.

עם התבגרות מטע הברהי הצעיר ודעיכת שווקי המג'הול, המחקר בגידול תמר ברמת נגב עובר בהדרגה להתמקד בזן ברהי. לזן זה, המשווק כפרי בוסר מתוק ואהוד בסוף הקיץ, יש פוטנציאל רב בחלקה המאוחר של עונת השיווק, באוקטובר. מזג האוויר בעונת הפריחה, מרץ-אפריל, עלול לאתגר את הגידול. ניסוי ראשוני שערכנו בשנה שעברה הראה, שיישום ABA במועד הנכון עשוי להקדים הבשלה, בעוד יישום אלפאנול באותו מועד דוחה אותה משמעותית. ניסיון לבטל את השפעת האלפאנול ולכוון הבשלה למועד רצוי לא צלח בינתיים. השנה הגיעו רוב עצי הברהי במטע המו"פ לרמת יבול סבירה לגילם, מבחינה מסחרית, אך לא בוצעו ניסויים.

לאחר יותר מ- 25 שנות ניסיון ומחקר בגידול זית לשמן ברמת נגב, ניתן ורצוי לסכם ולהסיק מסקנות בפרספקטיבה רב-שנתית. הדו"ח השנתי נחלק לשניים: א. תיאור הניסויים ותוצאותיהם (יבולים) ב- 12 השנים האחרונות, תוך התמקדות בשנתיים-שלוש האחרונות; ב. ניתוח אגרו-מטאורולוגי ראשוני, בניסיון לקשור אירועי מזג אוויר לדפוסי יבולי הזית ברמת נגב. בשנים 2012-2023, הזנים קורונייקי, ארבקינה, סורי וברנע הניבו יבול ממוצע שנתי גבוה מהרף המינימאלי של 200 ק"ג שמן\ד'. הזן פיקואל רגיש יותר להשקיה במים מליחים ועבר את הסף הזה רק תחת השקיה במים שפירים.

בחינה ופיתוח ענפי גידול חדשים ומכניסים לטובת חקלאי רמת הנגב הם נשמת אפו של המו"פ. ענפי מטע מתאימים יקטינו את תלות המגדלים בכוח אדם, משאב יקר ונדיר בימים אלה. הדו"ח הנוכחי נחלק לשניים: א. ניתוח התאמה אקלימית של האזור למיני עצי פרי שונים; ב. הפעילות בנידון במו"פ בשנה אחרונה. דו"ח זה מיועד גם למגדלים השוקלים גידול עצי פרי חדשים יחסית באזור.

מוצר הפלפל סוויט-בייט (Sweet-bite) הוא פלפל קטן, במשקל של כ- 35-20 גרם לפרי, המאופיין במתיקות גבוהה יחסית לזני הפלפל הגדולים, ובמספר זרעים קטן. מאפיינים אלו גורמים לכך שמוצר זה נצרך גם כחטיף בריאות. בשנים האחרונות עקב שינוי ים בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, תופס מוצר הסוויט-בייט מקום מרכזי בשוק הירקות הטריים. הביקוש בולט במיוחד בשווקים הבין-לאומיים של ארה"ב ואירופה, וישנה ציפייה שמגמה זו תלך ותגבר גם בישראל. הנתונים האקלימיים ברמת הנגב מאפשרים גידול פלפל סוויט-בייט איכותי במהלך כל השנה.

עץ העגבנייה "תמריליו"  ( Tamarillo ) הינו עץ ממשפחת הסולניים  שמקורו מהרי האנדים והוא צומח עד לגובה של שישה מטרים בטבע וחי באקלים ממוזג. בשנים האחרונות הפרי מבוקש ונצרך בשווקים נוספים בעולם מלבד ארצות המוצא (ארגנטינה, פרו, בוליביה). לפרי טעם מתוק ועדין שמזכיר מעט את פרי הגויאבה, צורתה של העגבנייה שונה מהצורה המוכרת והשגרתית. לפרי יש ריכוז גבוה של וויטמיניםמה שהופך אותו למבוקש כמזון בריאות. במחקר שנערך במו"פ רמת נגב שנמשך מספר שנים היה ניסיון לאקלם גידול זה לתנאי מדבר במטרה ללמוד האם ניתן להופכו לגידול חדש.

עיקר תות השדה בישראל מגודל לצריכה מקומית. שוק המאופיין מקדמת דנא במחירים גבוהים בחודשים נובמבר דצמבר ובמחירים נמוכים כדי עשירית בחודשים אפריל, מאי.

גפנים ויין מהווים מרכיב חשוב בחקלאות ובכלכלה העולמית. תעשיית היין, צומחת בשנים האחרונות בעולם כולו, בישראל, ובנגב בפרט. ענבים גדלים באופן יעיל באזורים צחיחים וצחיחים למחצה ואף משפרים איכות הפרי כתוצאה מתנאי גידול יובשניים. שיטת ההשקיה הנפוצה כיום בעולם הגפן היא השקיה גירעונית מווסתת RDI ( Regulated deficit irrigation ) מיושמת בהצלחה בתנאי אקלים יובשניים, מייצרת תנאי עקה ספציפיים המוגדרים לשלבי הגידול ועוזרת למקסום איכות וכמות היבול.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בכמות נטיעות גפנים באזור רמת הנגב. תחת תנאי אקלים קיצוניים, גידול ענבי יין איכותיים מסתמך על טכניקות השקיה גרעונית (irrigation deficit), אשר מנוטרות באופן המדויק ביותר ע"י מדידות פיזיולוגיות. עם זאת, מכשור פיזיולוגי עלול גם להיות פולשני וכן לגזול זמן ומשאבים יקרים – לאור השונות הביוטית והא-ביוטית שבכרם. יתר על כן, מכיוון שלזני גפן שונים עשויה להיות התנהגות הידראולית שונה בתכלית תחת טיפולי השקיה זהים, מדידות פיזיולוגיות עשויות להיות אף תהליך מסובך הרבה יותר.