המחקר ברמת נגב מהווה חוד החנית בהתמודדות תרבות היין בעולם עם נזקי השינוי האקלימי המתממשים לנגד עינינו באזורי יין קלאסיים. זאת, בגלל מיקומה של ישראל, והנגב בפרט, בקצה הדרומי החם והמדברי של רצועת היין בחצי הכדור הצפוני. עודפי קרינה וטמפרטורה גבוהה מהאופטימום מחייבים המצאת פתרונות. הצללה קבועה נבחנה במספר מחקרים ונמצאה בלתי יעילה. ניתוח קונספטואלי של נתונים מטאורולוגיים שעתיים על פני 25 השנים האחרונות הוביל למסקנה, שרק הצללה מושכלת, עם מנגנוני בקרה ושליטה בממשק האור בכרם, תוכל להניב תועלת אמיתית לכרם. עלותו של מתקן כזה אינה באה בחשבון בכרם יין, אלא אם יהיה כרוך בהכנסה משמעותית נוספת. הענין הגובר במקורות אנרגיה מתחדשים הוביל לפיתוח מואץ של טכנולוגיות אגרו-וולטאיות, המשלבות יצור חקלאי עם ייצור חשמל בו-זמנית, מאותה יחידת שטח. ברובן המוחלט של הטכנולוגיות הללו קיימת פשרה מובנית בייצור בגלל עצם התחרות על משאב האור המשותף. טכנולוגיית אגרילייט ייחודית בכך, שבאמצעות הסחה אופקית של הפאנלים ושליטה במיקום הצל במטע\כרם, תחרות זו אינה קיימת ואין צורך בפשרה. במו"פ רמת נגב חברנו לאגרילייט להקמת אתר לימוד והדגמה. ב- 2023 היינו שותפים לפיתוח התפישה לניהול השליטה בממשק האור לטובת הגפן והוחל בהקמת המתקן בכרם. בשנתיים הבאות יורץ המתקן וישודרג. שילוב מתקן סולארי כזה בגידול גפן יין, לאחר בחינה ופיתוח מספיקים, עשוי להיות כלי ממשק חשוב ביותר בנגב, בישראל ובאזורי יין רבים בעולם.
