מחקר

לאזור רמת נגב יתרונות אקלימיים ברורים בגידול מיני פרחים לקטיף וליצוא. ענף הפרחים בישראל ובנגב ידע עליות ומורדות רבים. בשנים האחרונות נוצרו תנאים כלכליים המזמנים חידוש הענף. מו"פ רמת נגב אמון על התפישה של גיוון ופיתוח מקורות פרנסה לקהילה החקלאית באזור. יחד עם מדריכי שה"מ בחרנו שלושה מיני גידול בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה (מחיר גבוה, שליטה ישראלית בשוק, יתרון יחסי לאזור, דרישה נמוכה לכח אדם): פרח שעווה, אדמונית ורוסקוס. בפרח שעווה, המשכנו ניסוי דישון שהחל ב- 2020 והשנה הרחבנו אותו, כדי לגבש פרוטוקול דישון ולזהות מבחר זנים מתאימים לאזור.

עגבניות הן הגידול העיקרי באזור פתחת ניצנה. רוב חקלאי האזור מתפרנסים מגידול עגבניות צ'רי ועיקר תצרוכת הצ'רי בישראל מסופק מאזור זה. עובש עלים היא מחלת נוף עיקרית בעגבנייה וצ'רי באזור רמת נגב. המחלה נגרמת ע"י הפטריה Fulvia fulva  [syn. Cladosporium fulvum, Passalora fulva]. התנאים הדרושים להתפתחות המחלה הם טמפרטורה ולחות גבוהים. לנביטת הפטריה דרושה לחות יחסית גבוהה מ 85%, ברב חודשי השנה כולל חלק מימי הקיץ יש באזור רמת נגב לחות יחסית גבוהה מערך זה למשך מספר שעות ביממה. הטמפרטורה האופטימלית לגידול הפטריה היא בין 22-24 מעלות.

בעשור האחרון ובייחוד לאחר הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי הקרקע, חלה עלייה בשכיחות וברמת הנזקים הנצפית ממחלות הנובעות מפתוגנים שוכני קרקע פטריות, חיידקים ונגיפים חדשים.  בשנת 2014 זוהה נגיף חדש, tomato brown rugose fruit virus (ToBRFV) שהתפשט במהירות בישראל ולאחר מכן למדינות רבות באזור ובעולם כולו. במקביל לזיהוי הנגיף החדש החלה תופעה של התמוטטות של צמחי עגבניות ועגבניות צ'רי רבים כתוצאה ממחלה הנגרמת ע"י הפטרייה פוזריום סולני (Fusariumsolani), שהפך ממזיק חלש יחסית למזיק אלים במיוחד. השילוב של הנגיף  ToBRFVוהפטרייה מהווה אתגר משמעותי בהגנת הצומח של צמחי עגבנייה.

שטחי הגידול של עגבניות הצ'רי ברמת נגב נמצאים במגמת עלייה והייקפם כיום נאמד בכ3000- דונם המהווים כ80%- מסך הגידולים במגזר המושבי באזור. בשנים האחרונות הלך ופחת ייצוא עגבניות צ'רי מישראל והמגדלים בישראל משווקים בעיקר לשוק המקומי תוך התמודדות עם התבססות מחלות ומזיקים אשר מסכנים את הענף. כך הוא במקרה של ה- rugose brown tomato (ToBRFV (virus fruit אשר הפך למזיק קשה אשר פוגע ביבולים באופן משמעותי ומביא לקיצור עונת הגידול וירידה ברווחיות.

ענף העגבניות ברמת נגב הינו הגידול המרכזי ומהווה כ– 80% מסך הגידולים הגדלים במגזר המושבי המיועדים ליצוא.  בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות הצ'רי מישראל כתוצאה מתחרות קשה, עקב כניסה של תוצרת מאפריקה והמגדלים מתבססים למעשה על השוק המקומי ושואפים לגדל ולשווק לכל אורך השנה. ישנה מגמה לגדל מגוון מוצרי עגבניות בעלי איכות וטעם טובים על מנת לפתוח ערוצי שיווק נוספים, מבין המוצרים יש גם גידול של עגבניות אשכול.

מלחית הבורית, סלסולה (Soda Salsola ) המכונה גם Agretti , הינו הלופיט עשבוני חד שנתי בשרני שמקורו באגן הים התיכון ומוכר כמאכל גורמה לאכילה באירופה, בעיקר באיטליה. העלים והגבעולים ניתנים לאכילה טרי או בבישול, במאכלי דגים ופסטות. ב2013- התחלנו לגדל לראשונה את הסלסולה. בעונות הראשונות הצמח התפתח לכדי קוץ קשיח אשר אינו ניתן לאכילה או מזכיר את המוצר המבוקש. על מנת לקבל מוצר מתאים, הסולסולה צריכה להיזרע בצפיפות גבוהה ובתנאי הצללה בימים המתארכים מסוף הסתיו. לאחר מחקר שיו צר את התנאים המתאימים לגידול חקלאי, הגענו לכדי 7 קצירים אחת לשבועיים עד שלושה ויבול מצטבר המתאים לשיווק של 8 טון/דונם.

המחקר ברמת נגב מהווה חוד החנית בהתמודדות תרבות היין בעולם עם נזקי השינוי האקלימי המתממשים לנגד עינינו באזורי יין קלאסיים. זאת, בגלל מיקומה של ישראל, והנגב בפרט, בקצה הדרומי החם והמדברי של רצועת היין בחצי הכדור הצפוני. עודפי קרינה וטמפרטורה גבוהה מהאופטימום מחייבים המצאת פתרונות. הצללה קבועה נבחנה במספר מחקרים ונמצאה בלתי יעילה. ניתוח קונספטואלי של נתונים מטאורולוגיים שעתיים על פני 25 השנים האחרונות הוביל למסקנה, שרק הצללה מושכלת, עם מנגנוני בקרה ושליטה בממשק האור בכרם, תוכל להניב תועלת אמיתית לכרם. עלותו של מתקן כזה אינה באה בחשבון בכרם יין, אלא אם יהיה כרוך בהכנסה משמעותית נוספת.

עם התבגרות מטע הברהי הצעיר ודעיכת שווקי המג'הול, המחקר בגידול תמר ברמת נגב עובר בהדרגה להתמקד בזן ברהי. לזן זה, המשווק כפרי בוסר מתוק ואהוד בסוף הקיץ, יש פוטנציאל רב בחלקה המאוחר של עונת השיווק, באוקטובר. מזג האוויר בעונת הפריחה, מרץ-אפריל, עלול לאתגר את הגידול. ניסוי ראשוני שערכנו בשנה שעברה הראה, שיישום ABA במועד הנכון עשוי להקדים הבשלה, בעוד יישום אלפאנול באותו מועד דוחה אותה משמעותית. ניסיון לבטל את השפעת האלפאנול ולכוון הבשלה למועד רצוי לא צלח בינתיים. השנה הגיעו רוב עצי הברהי במטע המו"פ לרמת יבול סבירה לגילם, מבחינה מסחרית, אך לא בוצעו ניסויים.

לאחר יותר מ- 25 שנות ניסיון ומחקר בגידול זית לשמן ברמת נגב, ניתן ורצוי לסכם ולהסיק מסקנות בפרספקטיבה רב-שנתית. הדו"ח השנתי נחלק לשניים: א. תיאור הניסויים ותוצאותיהם (יבולים) ב- 12 השנים האחרונות, תוך התמקדות בשנתיים-שלוש האחרונות; ב. ניתוח אגרו-מטאורולוגי ראשוני, בניסיון לקשור אירועי מזג אוויר לדפוסי יבולי הזית ברמת נגב. בשנים 2012-2023, הזנים קורונייקי, ארבקינה, סורי וברנע הניבו יבול ממוצע שנתי גבוה מהרף המינימאלי של 200 ק"ג שמן\ד'. הזן פיקואל רגיש יותר להשקיה במים מליחים ועבר את הסף הזה רק תחת השקיה במים שפירים.