המין החד שנתי סליקורניה מאד רגיש למחלות נוף, בוטריטיס וכשותית וכן רגיש למחלות קרקע, פיתיום ריזוקטוניה ופוזריום. מטרת המחקר היא לבחון אפשרות להפחתת נזקי בוטריטיס באמצעים אגרוטכניים בלבד או בשילוב עם פונגיצידים.
מבחן זנים בפלפל סוויט -בייט שתילה בקיץ בבית רשת בקרקע חולית ברמת נגב.
ענף עגבניות שרי ברמת נגב הינו הגידול המרכזי ומהווה כ– 80% מסך הגידולים הגדלים במגזר המושבי המיועדים ליצוא. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות צ'רי מישראל כתוצאה מתחרות קשה, עקב כניסה של תוצרת מאפריקה והמגדלים מתבססים למעשה על השוק המקומי ושואפים לגדל ולשווק לכל אורך השנה. ישנה מגמה לגדל מגוון מוצרי עגבניות בעלי איכות וטעם טובים יותר על מנת לפתוח ערוצי שיווק נוספים של מוצרי פרימיום שיפדו מחיר גבוה.
מטרת הפרויקט היא מציאת טיפולים לפני ולאחר הקטיף אשר ישפרו את האיכות של אשכולות עגבניות צ'רי. מטרה נוספת היא לעשות אבחנה עונתית (סתיו, חורף ואביב) של האיכות, ובהתאם לכך לבחור את הטיפול הטוב ביותר. נבדקו שלושה גורמי ניסוי: א. שעת קטיף; בוקר, צהרים ואחה"צ ב. מידת אוורור האריזה; גודל ופיזור החורים ג. משך השהיית הפרי לאחר הקטיף ב20-25- מ"צ, טרם הכנסה לקירור; 2-4 שעות, 12-16 שעות ו24-30- שעות.
ענף עגבניות שרי ברמת נגב מהווה כ– 80% מסך גידולי הירקות במגזר המושבי. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות מישראל כתוצאה מתחרות קשה בשוק האירופאי. כיום, החקלאים מתבססים בעיקר על השוק המקומי בגידול לכל אורך השנה תוך מגמה למיתוג התוצרת ולשיווק מגוון מוצרי פרימיום באיכות וטעם מצוינים הפודים מחיר גבוה.
ענף גידול תבלינים טריים ליצוא, הינו אחד הענפים עליהן מתבססת החקלאות ברמת נגב. מגוון התבלינים המגודלים ומשווקים כיום מרמת נגב הוא רחב: מנטה, מרווה, בזיל, צ'רוויל, לובג', רוקולה, ועוד. ישנה דרישה מצד חברות השיווק להרחבת סל מוצרי התבלין לשיווק.
בשנים האחרונות חל שינוי בשוק עגבניות הצ'רי הישראלי. חקלאי פיתחת ניצנה עברו מיצוא לשיווק רוב התוצרת לשוק המקומי. בעקבות דרישת השוק המקומי חלק מהחקלאים עברו מגידול זן עגבניות צ'רי אשכולות עגולות כאשר הזן המוביל באיזור היה שירן (1335) של הזרע לגידול זני עגבניות צ'רי תמר מסוגי מיניפלאם, אשר מוכרים כזני נישה. הזן המוביל בקטגוריה זו הוא לובלו של חברת כ.צ.ט. זן זה הינו בעל טעם מובחר ולכן מבוקש ביותר ע"י הצרכן הישראלי.
ענף תות השדה עבר בשנים האחרונות מספר טלטלות, שיווקיות בעיקרן, אשר שינו את פני הענף. עד שנת 2007 היקף שטחי הגידול של תות השדה ברצועת עזה, היה כמעט דומה בהיקפו לשטחי הגידול בישראל ורובו שווק לתחום מדינת ישראל. החל משנת 2007 עם עלית החמאס ברצועת עזה פסק שיווק תות השדה לשוק המקומי בישראל ומחירי תות השדה בשוק המקומי האמירו. מאידך כדאיות היצוא לחו"ל הלכה ופחתה עקב בעיה בשערי המטבע ועקב העלמות הגוף המשווק העיקרי בתות שדה לשווקי היצוא "אגרקסקו" (סגירת חברת "אגרקסקו" 2011). כתוצאה מכך עיקר תות השדה המגודל בישראל הינו לצריכה מקומית.
