ענף עגבניות שרי ברמת נגב הינו הגידול המרכזי ומהווה כ– 80% מסך הגידולים הגדלים במגזר המושבי המיועדים ליצוא. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות צ'רי מישראל כתוצאה מתחרות קשה, עקב כניסה של תוצרת מאפריקה והמגדלים מתבססים למעשה על השוק המקומי ושואפים לגדל ולשווק לכל אורך השנה. ישנה מגמה לגדל מגוון מוצרי עגבניות בעלי איכות וטעם טובים יותר על מנת לפתוח ערוצי שיווק נוספים של מוצרי פרימיום שיפדו מחיר גבוה.
ברמת נגב נתוני פתיחה ייחודיים, הן מבחינת איכויות המים הזמינות לחקלאים (רמות מליחות בהתאם לצורך) והן מבחינת האקלים, המאופיין בקרינה גבוהה גם בחורף, לילות קרירים בקיץ, עונת גידול ארוכה וכו'. יחד עם יתרונות האזור, קיים חסרון משמעותי והוא רצף גידול כל השנה, המאפשר למחלות להתבסס באזור ולסכן את הענף. כך הוא במקרה של הוירוס ToMV אשר הפך לאחרונה למזיק קשה אשר פוגע ביבולים באופן משמעותי.
הוירוס מביא לקיצור משמעותי של עונת הגידול וגורם לחקלאי האזור לעבור לשתי שתילות בשנה ולכן גם להפסיק את השימוש בשתילים מורכבים, מה שמביא להתפרצויות של מחלות קרקע מחדש. עד כה לא קיימים כנות או זנים עמידים לוירוס זה. אנו שואפים בתחנה לבחון מגוון רחב של זנים של מוצרי עגבניה פוטנציאלים ורלוונטיים לאזור, אשר הינם בעלי צימוח חזק ועמיד, כך שיתכן שיגלו חסינות במידת מה לוירוס ויאפשרו לצלוח עונה ארוכה כפי שהיה מקובל באזור רמת הנגב. כמו כן נרצה לבחון כנות חדשות אשר מעניקות ויגור לצמח ויתכן שבעזרתן הצמחים יראו חסינות מסוימת להשפעת הוירוס.
