מטרת הפרויקט היא מציאת טיפולים לפני ולאחר הקטיף אשר ישפרו את האיכות של אשכולות עגבניות צ'רי. מטרה נוספת היא לעשות אבחנה עונתית (סתיו, חורף ואביב) של האיכות, ובהתאם לכך לבחור את הטיפול הטוב ביותר. נבדקו שלושה גורמי ניסוי: א. שעת קטיף; בוקר, צהרים ואחה"צ ב. מידת אוורור האריזה; גודל ופיזור החורים ג. משך השהיית הפרי לאחר הקטיף ב20-25- מ"צ, טרם הכנסה לקירור; 2-4 שעות, 12-16 שעות ו24-30- שעות.
חלקות ניסוי של הזן 1184 ('גדות') נשתלו באוגוסט 2017 במרכז לחקלאות מדברית, מו"פ רמת נגב, ונדגמו לצורך בחינת הטיפולים של שלושת גורמי הניסוי. מדדי האיכות נבדקו לאחר אחסון של 12 ימים ב12- מ"צ ויומיים נוספים ב20- מ"צ. המדדים שנבדקו כללו: רעננות שידרה, נשירת פרי מהאשכול, היסדקות, מוצקות, ריקבון וכן ניתן ציון איכות כללי. בחורף ובאביב לא נמצאה השפעה של שעת הקטיף על איכות אשכולות צ'רי. בסתיו, לעומת זאת, נמצא יתרון לקטיף אחה"צ בהשוואה לקטיף בוקר/צהרים. היתרון בא לידי ביטוי בשיעור גבוה יותר של פרי מוצק. בעונת הסתיו הטמפ' והקרינה בשעות הצהרים גבוהות יחסית, בתנאים אלה, פוטנציאל המים במערכת צינורות העצה יורד, מעבר המים בין מערכת העצה לשיפה מוגבל וכן מוגבלת 'זרימת המסה' דרך השיפה אל הפרי. ייתכן כי בעונת הסתיו 'זרימת מסה' אל הפרי דרך מערכת השיפה בשעות אחה"צ עולה בהשוואה לשעות הצהרים ובצירוף העובדה שכל מנות ההשקיה היומיות ניתנו קודם קטיף אחה"צ תיתכן תנועת מים מוגברת אל הפרי ומוצקות טובה יותר בקטיף אחה"צ בהשוואה לקטיפי בוקר וצהרים.
למידת אוורור האריזה השפיעה על מדדי האיכות של אשכולות צ'רי. בסתיו ובחורף ציוני האיכות של אשכולות באריזות עם חירור זעיר/לא צפוף היו גבוהים בהשוואה לאריזות מאווררות יותר. האיכות באה לידי ביטוי בפחות נשירת פרי מהאשכול וברעננות שידרה טובה יותר. תוצאות אלה תומכות בהשערה כי שמירה על הלחות בסביבת האשכול מפחיתה את שיעורי ניתוק הפרי. בנוסף ראינו כי פירות שנארזו באריזות מאווררות היו פחות מוצקים בהשוואה לאריזות עם חירור זעיר ופחות צפוף, הסיבה לכך נובעת כנראה מאיבוד מים מהפרי אל האוויר אשר גרם להתרככות הפרי.
למשך השהיית הפרי בין קטיף לקירור הייתה השפעה רק בעונת החורף ונמצא כי השהיית פרי של 2-4 שעות תורמת לציון האיכות בהשוואה למשכי השהייה ארוכים יותר. היתרון בא לידי ביטוי באחוז גבוה של פרי מוצק וברעננות שידרה טובה יותר. חשוב לציין כי בחורף ובאביב אחוז הפירות הסדוקים והרקובים היה גבוה יותר בטיפול ההשהיה הקצר (2-4 שעות) אך לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים עבור מדדים אלה.
כיום, ההמלצה לחקלאים היא להשהות את הפרי למשך 16-24 שעות מהקטיף ובחורף כאשר עולה הסיכון להתפתחות סדקים להאריך את משך ההשהיה על מנת לגרום לאיבוד מים מהפרי ובכך להפחית את הסיכון להיסדקות ולהתפתחות ריקבון. ממצאי השנה הראשונה מעלים שאלה בנוגע להמלצה גורפת זו, וייתכן כי על מנת לקבל פרי מוצק מחד, אך ללא נטייה להיסדקות ולריקבון מאידך, יש להכניס את הפרי בטווח השהייה קצר לקירור אך יחד עם זאת לבחון טיפולים של קטיף טרם מתן פולס ההשקיה, העלאה של מליחות מי ההשקיה, וכן טיפולים למיתון הורדת העלים לפני הקטיף בחורף ובתחילת האביב עת עולה הסיכוי להופעת סדקים. פעולות אלה עשויות לשנות את מאזן המים של הצמח, להפחית את תנועת המים המוגברת אל הפרי ולצמצם את היווצרות הסדקים והתפתחות הריקבון.
