מחקר

בשנים האחרונות אנו בתחנת הניסיונות מתמקצעים בגידול פלפל מסוג סוויט בייט ובוחנים היבטים אגרו-טכניים שונים בגידול זה. עד כה ברמת נגב גודלו בעיקר שטחי פלפל מסוג בלוקי, אך בשנים האחרונות, עקב שינוי בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, "מוצרי בוטיק", החלו לגדל גם פלפלונים, להלן, פלפל סוויט-בייט, בשלושה צבעים. עד כה בוצעו בתחנה מספר מבחני זנים, ניסויי הזנה וכן מבחני עומדים, אשר מטרתם היתה לשפר את כושר ההנבה של הגידול בתנאי רמת הנגב. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי.

הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי. בחודשים החמים שתילות מאי, יוני, יולי החקלאים נוהגים לשתול את הפלפל במבנים מכוסים ברשת נגד חרקים 50 מש ובשתילות מאוחרות כמו אוגוסט ספטמבר השתילות נעשות בחממות מכוסות בפלסטיק. בניסויים שנעשו בעבר בערבה ובהבשור, נמצא קשר חזק מאד בין רמת הקרינה במבנה לעוצמת ההנבה, ורגישותו של הפלפל לרמות קרינה גבוהות, בתקופת החנטה, הינה קריטית למימוש פוטנציאל היבול.

בשנים האחרונות חל שינוי בשוק עגבניות הצ'רי הישראלי. חקלאי פיתחת ניצנה עברו מיצוא לשיווק רוב התוצרת לשוק המקומי. בעקבות דרישת השוק המקומי חלק מהחקלאים עברו מגידול זן עגבניות צ'רי אשכולות עגולות כאשר הזן המוביל באיזור היה שירן (1335) של הזרע לגידול זני עגבניות צ'רי תמר מסוגי מיניפלאם, אשר מוכרים כזני נישה. הזן המוביל בקטגוריה זו הוא לובלו של חברת כ.צ.ט. זן זה הינו בעל טעם מובחר ולכן מבוקש ביותר ע"י הצרכן הישראלי.

ברמת הנגב מגדלים כ-2,500 דונם עגבניות שרי וזהו האזור הגדול ביותר לגידול עגבניות שרי בארץ. מי ההשקיה הם מים מליחים מהולים במים שפירים, במליחות של כ-1.5 dS/m. לכמויות המים, בהם משתמש החקלאי להשקיית החלקות, יש השפעה ניכרת על הצלחת הגידול מבחינת איכות וכמות היבול ומבחינת עלות התשומות. השקיה עודפת יכולה לגרום לירידה באיכות הפרי (היסדקות הפרי ורקבונות), לבזבוז משאבים (מים ודשן) וזיהום הקרקע. לעומת זאת, השקיה בחסר עלולה לגרום להמלחת הקרקע, ולפגוע משמעותית בכמות ואיכות היבול המתקבלת. בשני המקרים נפגעת יעילות תהליך הייצור ורווחיותו. 

בסוף 2011 הגיעה לארץ מחלת הכשותית בבזיל. היא נראתה לראשונה באזור בית שאן ובתוך חודשים ספורים התפשטה בכל אזורי גידול הבזיל בארץ. מניעת נזקי כשותית נעשית כיום בעיקר באמצעות ריסוס חומרי הדברה וסל החומרים הוא מצומצם ביותר. בניסוי זה בחנו מספר זנים מסחריים ולא מסחריים המצהירים על עמידות או סבילות למחלה. מלבד התגובה למחלה של הזנים נבחנו היבול ואיכותו לאחר קציר. נמצא כי ישנם זנים או קווים אשר סבילים או פחות רגישים לכשותית ובגידולם ניתן לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה לעומת הביקורת.

באזור רמת הנגב, מבוסס זה שנים, גידול עגבניות, ועגבניות צ'רי לייצוא ולשוק המקומי.

על מנת להגדיל ולגוון את מגוון הגידולים באזור יש להכניס אלטרנטיבות נוספות בירקות. אחד המוצרים הרלוונטיים לחקלאי האזור, הוא מלפפון גדול מטיפוס "בית אלפא" בגידול סביב עונת החורף. 

בשנים האחרונות חלה התרחבות והתמקצעות בענף הפלפל בגידול לשוק המקומי וליצוא, בשתילות שונות, החל ממרץ ועד יולי. בשל תנאי האקלים המיוחדים ברמת נגב, ניתן לכוון את הגידול לשוק המקומי בתקופת הקיץ ולהמשיך איתו לעונת היצוא, עם פרי איכותי. חקלאי אזור רמת נגב עוברים שינוי משמעותי בשווקי היעד של מוצריהם, ומשלבים בסל המוצרים שלהם, מוצרים יחודיים )מוצרי נישה( לשוק המקומי לצד ה מוצרים ה"רגילים". אחד המוצרים הרלוונטיים לחקלאי האזור, הוא פלפל הסוויט בייט, אשר יכול להתאים לכל אחד מהשווקים האופציונאליים.

בשנת 2003 החל מחקר במו"פ רמת נגב אשר התמקד בהפיכת צמח הסליקורניה (פרקן עשבוני, חד שנתי) מצמח בר לגידול מסחרי המיועד ליצוא. מחקר אשר הוביל לפיתוח ענף יצוא בהיקף של מאות טונות של תוצרת לאירופה, המחקר הראשוני לא עסק בפיתוח פרוטוקול הזנה. בשנים האחרונות הוחלף זן ה"סליקורניה" ל"סרקוקורניה" שהוא צמח רב שנתי ( 3 שנים) עמיד יותר בפני מחלות יחסית לסליקורניה המוצר הנו זהה לחלוטין בין שני המינים מבחינת הצרכן הסופי. המחקרים העוסקים בנושא ההזנה בזן זה הם מועטים מאוד ואין ידע מבוסס לגבי דישון בסרקוקוניה.

ענף תות השדה עבר בשנים האחרונות מספר טלטלות, שיווקיות בעיקרן, אשר שינו את פני הענף. עד שנת 2007 היקף שטחי הגידול של תות השדה ברצועת עזה, היה כמעט דומה בהיקפו לשטחי הגידול בישראל ורובו שווק לתחום מדינת ישראל. החל משנת 2007 עם עלית החמאס ברצועת עזה פסק שיווק תות השדה לשוק המקומי בישראל ומחירי תות השדה בשוק המקומי האמירו. מאידך כדאיות היצוא לחו"ל הלכה ופחתה עקב בעיה בשערי המטבע ועקב העלמות הגוף המשווק העיקרי בתות שדה לשווקי היצוא "אגרקסקו" (סגירת חברת "אגרקסקו" 2011). כתוצאה מכך עיקר תות השדה המגודל בישראל הינו לצריכה מקומית.