חורף

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים. 

כמהת המדבר כמהת שמשון ( boudieri Terfezia) היא פטרייה תת קרקעית הגדלה באופן טבעי בקרקע חולית ובאדמות קלות של הנגב בישראל. הפטרייה גדלה בסימביוזה עם שורשי הצמח שמשון יושב (sessiliflorum Helianthemum). צמח זה מותאם למחייה באזור רמת נגב השחון שכמות הגשמים בו כ70- מ"מ/שנה בממוצע. בטבע נמצאו שלושה סוגים של הפטרייה ובמחקרנו פיתחנו סמנים גנטיים לטיפוסים האלו, ועל פיהם ניתן לזהות את תת המין של הפטרייה. בתנאים טבעיים, הפטרייה מפתחת גופי פרי תת קרקעיים באביב המוקדם וגוף הפרי נחשב למעדן ופודה מחירים גבוהים בשווקים (300-800 ש"ח/ק"ג). בנוסף, בשנים האחרונות התפתח ענף תיירות סביב איסוף הפטרייה מן הבר.

בחינת זני שרי ועגבנייה ברמת נגב, לאיתור זנים בעלי פוטנציאל יבול גבוה בהשקיה במים מתוקים ו/או מליחים וכן איכות טעם וחיי מדף, שיוכלו להיות זנים מסחריים בשטחי חקלאי רמת נגב.

ניסוי זה הוא חלק ממספר ניסיונות המתבצעים במו"פ רמת נגב שמטרתם להרחיב את סל המוצרים ליצוא מאזור פיתחת ניצנה. כיום, קישוא צהוב מיוצא לאירופה ביצוא אווירי בין החודשים אוקטובר לפברואר. 

לאור רגישותו של הקישוא לאחסון ממושך בתנאי צינה אין משלוחים ימיים של מוצר זה מישראל. מטרות הניסוי: 1. בחינת זנים שונים של קישוא צהוב בגידול בשתי איכויות מים הקיימות ברמת נגב. 2. בחינת שיטות שונות לשיפור חיי המדף של הקישוא הצהוב על מנת לאפשר משלוח ימי של מוצר זה.

בחינת ‏זני‏ חצילים ‏פרטנוקרפים,‏ לגידול‏ בתנאי‏ רמת ‏נגב‏ בשתילה‏ סתווית,‏ בהשקיה ‏בשתי‏ איכויות‏ המים ‏הקיימות‏ באזור ‏רמת ‏הנגב,‏ מים ‏מתוקים ‏ומים ‏מליחים‏-4EC.

בחינת זני קישואים חדשים וותיקים, לגידול בתנאי רמת נגב בשתילה חורפית, בהשקיה בשתי איכויות המים הקיימות באזור רמת הנגב, מים מתוקים 1.5EC ומים מליחים 4EC.

בבואנו ‏לחפש ‏גידולים‏ חקלאיים ‏המתאימים‏ לגידול ‏באזור‏ רמת‏נגב, ‏בחרנו‏ לבחון ‏זני‏ תות ‏שונים,‏ בשיטת‏ התות ‏התלוי,‏בשתילה ‏סתווית,‏ במטרה‏ לזהות ‏זנים ‏בעלי ‏יכולת ‏הנבה ‏גבוהה,‏ בכדי‏ לגוון ‏את‏ סל ‏המוצרים‏ האפשריים‏ של ‏חקלאי ‏רמת ‏נגב. ‏התות ‏זקוק‏ למים ‏בעלי‏ רמת‏ מליחות‏ נמוכה‏ ביותר,‏ כלומר מי שתיה שמקורם מהתפלה. ברמת ‏נגב ‏שוררים‏ תנאי ‏אקלים‏ אידיאליים‏ לגידול‏תות,‏(קיץ ‏קריר,‏חורף ‏קר‏ אך עם‏ קרינה ‏גבוהה) ‏ואנו‏ רוצים‏ לבחון‏ מגוון‏ רחב ‏של ‏זנים‏ בכדי‏ להתאים ‏את ‏הזן‏ המתאים‏ ביותר ‏לאזורנו. מטרת‏ המחקר: לבחון‏ מגוון‏ המתאימים‏ ביותר‏ לאזור‏ רמת ‏הנגב.

רדיקיו או רדיציו הוא גידול עלים היוצר קולס הדומה במראהו להכלאה בין חסה לכרוב אדום הנפוץ בעיקר באיטליה. הרדיקיו קיים במגוון רחב של מינים בעלי מראה ייחודי ואף מרהיב.  מלבד יופיו וצבעיו האדומים העזים לצמח יש גם מרכיבי תזונה טובים בניהם וויטמינים: C,B,E, Folate ועוד וכן מינרלים בעיקר אשלגן סידן וזרחן.  משמש ברפואה המסורתית כמנקה לדם בגוף ונגד נדודי שינה ותולעי מעיים עוד מימי הרומאים. טעמו מר והוא מיועד לבישול, בשימוש בעיקר כתוספת לפיצות ופסטה למסעדות גורמה.

מטרת העבודה:

בשנים האחרונות חלה התרחבות והתמקצעות בענף הפלפל בגידול לשוק המקומי וליצוא, בשתילות שונות, החל ממרץ ועד יולי. בשל תנאי האקלים המיוחדים ברמת נגב, ניתן לכוון את הגידול לשוק המקומי בתקופת הקיץ ולהמשיך אתו לעונת היצוא, עם פרי איכותי. עד כה גודלו בעיקר שטחי פלפל מסוג בלוקי, אך בשנים האחרונות, עקב שינוי בשוק וביקוש של מוצרים יחודיים, "מוצרי בוטיק", החלו לגדל גם פלפלונים, להלן, פלפל סוויט-בייט, בשלושה צבעים. החל משנת 2013 מתקיימים בתחנת הניסיונות מו"פ רמת נגב מחקרים הבאים ללמוד ענף גידול זה. עד כה בוצעו מספר מבחני זנים וכן מבחני עומדים, אשר מטרתם היתה לשפר את כושר ההנבה של הגידול בתנאי רמת הנגב.

גידול פלפל ברמת נגב הינו ענף הנמצא במגמת צמיחה. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי. בחודשים החמים שתילות מאי, יוני, יולי החקלאים נוהגים לשתול את הפלפל במבנים מחופים ברשת נגד חרקים 50 מ''ש ובשתילות מאוחרות כמו אוגוסט ספטמבר השתילות נעשות בחממות מכוסות בפלסטיק. בניסויים שנעשו בעבר בערבה, נמצא קשר חזק מאד בין רמת הקרינה במבנה לעוצמת ההנבה, ורגישותו של הפלפל לרמות קרינה גבוהות, בתקופת החנטה, הינה קריטית למימוש פוטנציאל היבול.