אביב

בבואנו ‏לחפש ‏גידולים‏ חקלאיים ‏המתאימים‏ לגידול ‏באזור‏ רמת‏נגב, ‏בחרנו‏ לבחון ‏זני‏ תות ‏שונים,‏ בשיטת‏ התות ‏התלוי,‏בשתילה ‏סתווית,‏ במטרה‏ לזהות ‏זנים ‏בעלי ‏יכולת ‏הנבה ‏גבוהה,‏ בכדי‏ לגוון ‏את‏ סל ‏המוצרים‏ האפשריים‏ של ‏חקלאי ‏רמת ‏נגב. ‏התות ‏זקוק‏ למים ‏בעלי‏ רמת‏ מליחות‏ נמוכה‏ ביותר,‏ כלומר מי שתיה שמקורם מהתפלה. ברמת ‏נגב ‏שוררים‏ תנאי ‏אקלים‏ אידיאליים‏ לגידול‏תות,‏(קיץ ‏קריר,‏חורף ‏קר‏ אך עם‏ קרינה ‏גבוהה) ‏ואנו‏ רוצים‏ לבחון‏ מגוון‏ רחב ‏של ‏זנים‏ בכדי‏ להתאים ‏את ‏הזן‏ המתאים‏ ביותר ‏לאזורנו. מטרת‏ המחקר: לבחון‏ מגוון‏ המתאימים‏ ביותר‏ לאזור‏ רמת ‏הנגב.

 המין החד שנתי סליקורניה מאד רגיש למחלות נוף, בוטריטיס וכשותית וכן רגיש למחלות קרקע, פיתיום ריזוקטוניה ופוזריום. מטרת המחקר היא לבחון אפשרות להפחתת נזקי בוטריטיס באמצעים אגרוטכניים בלבד או בשילוב עם פונגיצידים.

מחלת הפוזריום בבזיל (Fusarium oxysporum sp. basilici) מועברת בקרקע ובהפצה אווירנית. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הנגיעות במחלה זו בשטחי גידול הבזיל ברמת נגב. המחלה מופיעה בעיקר במזרעים הראשונים בתחילת העונה, ובסוף העונה - כאשר הטמפרטורות מתונות, ובקיץ פוחתהנזק. מרבית הזנים התאילנדים רגישים למחלה, והנזק שהיא מסבה להם עלול להיות כבד. גם הזן רחוב,הנחשב זן סביל לפוזריום, נפגע ממנה וחווה תמותת ענפים וצמחים שלמים. במבחן זנים במשק חקלאי בכמהין,המיישם ממשק חקלאי אינטנסיבי ליצוא, נבחנו תשעהזנים,שביניהם גם כמה זנים תאילנדים, בשטח המאולח בפוזריום.

בשנים האחרונות אנו בתחנת הניסיונות מתמקצעים בגידול פלפל מסוג סוויט בייט ובוחנים היבטים אגרו-טכניים שונים בגידול זה. עד כה ברמת נגב גודלו בעיקר שטחי פלפל מסוג בלוקי, אך בשנים האחרונות, עקב שינוי בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, "מוצרי בוטיק", החלו לגדל גם פלפלונים, להלן, פלפל סוויט-בייט, בשלושה צבעים. עד כה בוצעו בתחנה מספר מבחני זנים, ניסויי הזנה וכן מבחני עומדים, אשר מטרתם היתה לשפר את כושר ההנבה של הגידול בתנאי רמת הנגב. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל איכותי במהלך כל השנה. כמות העובדים הדרושה ליחידת שטח נמוכה משמעותית ביחס לגידול עגבנית שרי.

בסוף 2011 הגיעה לארץ מחלת הכשותית בבזיל. היא נראתה לראשונה באזור בית שאן ובתוך חודשים ספורים התפשטה בכל אזורי גידול הבזיל בארץ. מניעת נזקי כשותית נעשית כיום בעיקר באמצעות ריסוס חומרי הדברה וסל החומרים הוא מצומצם ביותר. בניסוי זה בחנו מספר זנים מסחריים ולא מסחריים המצהירים על עמידות או סבילות למחלה. מלבד התגובה למחלה של הזנים נבחנו היבול ואיכותו לאחר קציר. נמצא כי ישנם זנים או קווים אשר סבילים או פחות רגישים לכשותית ובגידולם ניתן לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה לעומת הביקורת.