2020

מבוא: ענף גידול תבלינים טריים ליצוא, הינו אחד הענפים עליהן מתבססת החקלאות ברמת נגב. מגוון התבלינים המגודלים ומשווקים כיום מרמת נגב הוא רחב: מנטה, מרווה, בזיל, צ'רוויל, לובג', רוקולה, ועוד. ישנה דרישה מצד חברות השיווק להרחבת סל מוצרי התבלין לשיווק. אנו בתחנת הניסיונות מעוניינים להגדיל ככל שאפשר את רווחיות ענף התבלינים, הן ע"י התאמה אופטימאלית של הזנים לתנאי הגידול באזור והן ע"י בחינת היכולת להשתמש במים מליחים הזולים משמעותית, ובכך להוריד את עלויות הגידול. אחד הגידולים ברמת נגב, בתחום התבלינים, הינו הטרגון הצרפתי הנקרא גם לענה דרקונית ) .L dracunculus Artemisia).

במהלך 2015-2020 דווח ביישובי רמת נגב והחל מ 2017 - גם בחבל הבשור על מחלה המתפשטת בחממות של צמחי עגבניות בוגרים. הסימפטומים כוללים הצהבת עלים, התמוטטות הצמחים ונזק ליבול. בצוואר השורש של הצמחים המתמוטטים ניתן לזהות לעיתים גם כמות גדולה מאד של צברי נבגים אדומים. מבידודים בלתי תלויים ברמת נגב זוהו בעיקר תבדידים של Solani Fusarium זהו פתוגן שונה מהפוזריום הגורם לרקבון הכתר ונחשב בעבר כפתוגן נפוץ אך חלש יחסית עם מספר עדויות מצומצם לגרימת נזק מקיף כפתוגן ראשי אך בשנים האחרונות בשילוב עם עקות ביוטיות נוספות נזקיו הולכים וגדלים.

ברמת הנגב מגדלים כ-2,500 דונם עגבניות שרי וזהו האזור הגדול ביותר לגידול עגבניות שרי בארץ. מי ההשקיה הם מים מליחים מהולים במים שפירים, במליחות של כ-1.5 dS/m. לכמויות המים, בהם משתמש החקלאי להשקיית החלקות, יש השפעה ניכרת על הצלחת הגידול מבחינת איכות וכמות היבול ומבחינת עלות התשומות. השקיה עודפת יכולה לגרום לירידה באיכות הפרי (היסדקות הפרי ורקבונות), לבזבוז משאבים (מים ודשן) וזיהום הקרקע. לעומת זאת, השקיה בחסר עלולה לגרום להמלחת הקרקע, ולפגוע משמעותית בכמות ואיכות היבול המתקבלת. בשני המקרים נפגעת יעילות תהליך הייצור ורווחיותו. 

בשנת 2003 החל מחקר במו"פ רמת נגב אשר התמקד בהפיכת צמח הסליקורניה (פרקן עשבוני, חד שנתי) מצמח בר לגידול מסחרי המיועד ליצוא. מחקר אשר הוביל לפיתוח ענף יצוא בהיקף של מאות טונות של תוצרת לאירופה, המחקר הראשוני לא עסק בפיתוח פרוטוקול הזנה. בשנים האחרונות הוחלף זן ה"סליקורניה" ל"סרקוקורניה" שהוא צמח רב שנתי ( 3 שנים) עמיד יותר בפני מחלות יחסית לסליקורניה המוצר הנו זהה לחלוטין בין שני המינים מבחינת הצרכן הסופי. המחקרים העוסקים בנושא ההזנה בזן זה הם מועטים מאוד ואין ידע מבוסס לגבי דישון בסרקוקוניה.