2019

ענף עגבניות צ'רי ברמת נגב מהווה כ– 80% מסך גידולי הירקות במגזר המושבי. בשנים האחרונות הולך ופוחת ייצוא עגבניות מישראל כתוצאה מתחרות קשה בשוק האירופאי. כיום, החקלאים מתבססים בעיקר על השוק המקומי בגידול לכל אורך השנה תוך מגמה למיתוג התוצרת ולשיווק מגוון מוצרי פרימיום באיכות וטעם מצוינים הפודים מחיר גבוה. אחד ממוצרי הפרימיום שהיקף גידולו עולה בשנים האחרונות הוא עגבנית מיניפלאם חומה. ישנם זנים רבים של מוצר זה המשווקים ע"י חברות הזרעים ואנו בוחנים אותם מזה מספר שנים במסגרת מבחני זנים לצורך הערכת פוטנציאל היבול והערכת איכות הפרי - חיי מדף וטעם.

מוצר הפלפל סוויט-בייט (  Sweet-bite ) הוא פלפל קטן במשקל של כ20- עד 30 גרם לפרי המאופיין במתיקות גבוהה יחסית לזני הפלפל הגדולים. בשנים האחרונות, בשווקים הבינלאומיים של ארה"ב ואירופה תופס מוצר הסוויט- בייט מקום מרכזי בשוק הירקות הטריים, והוא נצרח כחטיף בריאותי. אנו עדים לכך שגם בישראל עקב שינוי בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, יש עליה בביקוש למוצר זה. גם ברמת נגב גידול פלפל סוויט-בייט נמצא במגמת צמיחה. הנתונים האקלימיים ברמת נגב מאפשרים גידול פלפל סוויט-בייט איכותי במהלך כל השנה.

לגידול כרם יין באזור רמת נגב עשויים להיות מספר יתרונות. האזור מתאפיינת בשונות טופוגרפית רבה והגובה נע בין 300 (פתחת משאבים, למשל) לכ- 850 מ' (מצפה רמון) מעל פני הים. האקלים מדברי יבש מקטין משמעותית את בעיות הגנת הצומח באזור. כמו כן הלילות הקרירים בעונת הקיץ מאפשרים ייצור יין איכותי . מנת המים הנדרשת להשקיה בכרם יין קטנה משמעותית מזו הנדרשת לגידולי מטע אחרים באזור. מסיבה זו נטעו ב- 15 השנים האחרונות כ – 1000 דונם כרמי ענבים ליין.

ברמת הנגב מגדלים כ-2,500 דונם עגבניות שרי וזהו האזור הגדול ביותר לגידול עגבניות שרי בארץ. מי ההשקיה הם מים מליחים מהולים במים שפירים, במליחות של כ-1.5 dS/m. לכמויות המים, בהם משתמש החקלאי להשקיית החלקות, יש השפעה ניכרת על הצלחת הגידול מבחינת איכות וכמות היבול ומבחינת עלות התשומות. השקיה עודפת יכולה לגרום לירידה באיכות הפרי (היסדקות הפרי ורקבונות), לבזבוז משאבים (מים ודשן) וזיהום הקרקע. לעומת זאת, השקיה בחסר עלולה לגרום להמלחת הקרקע, ולפגוע משמעותית בכמות ואיכות היבול המתקבלת. בשני המקרים נפגעת יעילות תהליך הייצור ורווחיותו. 

בסוף 2011 הגיעה לארץ מחלת הכשותית בבזיל. היא נראתה לראשונה באזור בית שאן ובתוך חודשים ספורים התפשטה בכל אזורי גידול הבזיל בארץ. מניעת נזקי כשותית נעשית כיום בעיקר באמצעות ריסוס חומרי הדברה וסל החומרים הוא מצומצם ביותר. בניסוי זה בחנו מספר זנים מסחריים ולא מסחריים המצהירים על עמידות או סבילות למחלה. מלבד התגובה למחלה של הזנים נבחנו היבול ואיכותו לאחר קציר. נמצא כי ישנם זנים או קווים אשר סבילים או פחות רגישים לכשותית ובגידולם ניתן לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה לעומת הביקורת.

ענף תות השדה עבר בשנים האחרונות מספר טלטלות, שיווקיות בעיקרן, אשר שינו את פני הענף. עד שנת 2007 היקף שטחי הגידול של תות השדה ברצועת עזה, היה כמעט דומה בהיקפו לשטחי הגידול בישראל ורובו שווק לתחום מדינת ישראל. החל משנת 2007 עם עלית החמאס ברצועת עזה פסק שיווק תות השדה לשוק המקומי בישראל ומחירי תות השדה בשוק המקומי האמירו. מאידך כדאיות היצוא לחו"ל הלכה ופחתה עקב בעיה בשערי המטבע ועקב העלמות הגוף המשווק העיקרי בתות שדה לשווקי היצוא "אגרקסקו" (סגירת חברת "אגרקסקו" 2011). כתוצאה מכך עיקר תות השדה המגודל בישראל הינו לצריכה מקומית.